בוקר אחד צפיתי בשלדג הקבוע שנמצא מול ביתי, עומד עם כובד משקלו על כבל התקשורת. אני נהנית לצפות בו. הצבע הבוהק של כנפיו מפתיע אותי בכל פעם מחדש, לא משנה כמה פעמים ראיתי אותו. גם המקור המרשים בצבע האדום עמוק שלו מרשים אותי. זה נדמה שיש לו שיגרת טיפוח יומית: להבהיק את הנוצות, למרוח ליפסטיק וללבוש וסט לבן ומעומלן. הוא תמיד נדמה לי כל כך אלגנטי. בוהמי. אבל באותו הבוקר ראיתי את הפראיות שלו, כי באותו הבוקר הוא אכל זיקית ופיצח אותה באכזריות במקורו החזק.
זה לא סתם שלדג, חשבתי לעצמי. זה שלדג המלך.
גירי שמן, סופר קריל על גבי דיקט
**נמכר**
